קנה-סוכר

קנה-סוכר, צמח עשבוני. סוג במשפחת הדגניים ואחד המקורות העיקריים להפקת סוכר. 

קנה-הסוכר הינו צמח רב-שנתי (5-4 שנים) הגדל מהר ומגיע לגובה של 2.5-4 מ'. הקנה (גבעול הצמח) מורכב מ-10 פרקים ובכל מפרק מצוי פקע. בפרקים הקצרים הסמוכים לקרקע, נמצא ריכוז גבוה של פקעים, ומכאן הסתעפות נוף הצמח. קנה הצמח מכוסה בשכבת שעווה. שלא כברוב הדגניים האחרים הוא אינו נבוב, אלא אטום ומכיל תאי איכסון לסוכר. עלי קנה הסוכר גדולים. מספרם כ-10 לקנה, צבעם ירוק עם גוון ארגמן. הריבוי נעשה בעיקר באמצעות יחורים.

בתנאי גידול מסויימים (שינוי בשעות האור) נפסקת הצמיחה הווגטטיבית, במקום עלים צומחת תפרחת והצמח עובר לשלב הרבייה. תפרחת קנה הסוכר היא מכבד (תפרחת מסועפת שבה הפרחים נישאים על הענפים הצדדיים) רופף ומסועף. בתנאי גידול מתאימים מייצר הצמח זרעים פוריים קטנים מאוד שפוריותם מוגבלת.

קנה הסוכר נמנה עם גידולי התרבות הקדומים ביותר. מקורו באיי האוקיינוס השקט ומשם הוא נפוץ לסין, להודו ולארצות טרופיות וסוב-טרופיות רבות אחרות.

זני התרבות המקוריים התנוונו במהירות, בעיקר משום ריבויים באמצעים וגטטיבים בלבד. מקורם של הזנים הנפוצים כיום, בהכלאות בין זני בר עמידים לזני תרבות. קנה הסוכר דורש זמן של 8 - 24חודשים להבשלתו. הוא אינו מתפתח בטמפרטורה מתחת 20 מעלות צלזיוס ומסוגל לגדול בתנאי רטיבות שונים. עיקר שטחי העיבוד הם באיזורים טרופיים גשומים או סוב-טרופיים צחיחים למחצה. הסחיט - תוצר לוואי לתהליך הפקת הסוכר - מכיל בעיקר תאית ומשמש חומר גלם לתעשיית הנייר וכמספוא לבקר. המולסה, תוצר לוואי נוסף, משמשת כמזון לבע"ח ולהפקת כוהל. הנסיון לגדל קנה סוכר בישראל לא עלה יפה, בעיקר משום צריכת המים הגבוהה שלו.

 

ערכים נוספים מכל התחומים ניתן למצוא באנציקלופדיה: www.ynet.co.il