מהם ההבדלים בין מתכלה ביולוגית (Biodegradable), מתכלה בקומפוסט (Compostable) ומתכלה OXO) OXO Degradable)?
מאת Axel Barrett, פורסם ב-13.4.19 באתר bioplasticsnews.com
התמונה באדיבות Max Pixel
מה זה “מתכלה בקומפוסט”?
הפן הלשוני:
המילה “קומפוסט” הופיעה לראשונה בצרפתית במאה ה-13, ומשמעותה “תערובת של עלים, הפרשות בעלי חיים וכד’, לשם דישון האדמה”.
המילה “קומפוסט” קשורה באופן אטימולוגי למילה הצרפתית “קומפוט” (מהמאה ה -14) ומתייחסת ל”פירות מבושלים, פירות משומרים בסירופ”.
השורש האטימולוגי של המלים הצרפתיות “קומפוסט” ו”קומפוט” מגיע עד למילה הלטינית “composita”, שמשמעותה “ממוקמים יחד”.
המונח “פירוק” – ” “decompositionמופיע מוקדם יותר, בשנת 1762, ומשמעותו “פעולה או תהליך של הפרדת היסודות של גוף מורכב”.
המונח מורכב מ-3 מילים: “de” (ההפך מ-), “com” (יחד/עם) ו-“position” (למקם).
“קומפוסט” קשורה באופן ראשוני ל”זבל” (“manure”) ול”דישון הקרקע”.
השורש האטימולוגי של “manure” קשור למילה הלטינית “manuoperare” ולמילה הצרפתית “manovrer”, שמשמעותה “לעבוד עם הידיים, לטפח, לבצע, לייצר”.
הפן הכימי:
הפירוק קורה כאשר מיקרו אורגניזמים הופכים חומר אורגני לקומפוסט, בתהליך הנקרא קומפוסטציה. הקומפוסטציה דורשת ניהול אנושי.
המיקרו אורגניזמים המעורבים בפירוק הם: חיידקים, אקטינובקטריה, פטריות, פרוטוזואה ורוטיפים (bacteria, actinobacteria, fungi, protozoa and rotifers). אורגניזמים אלה דורשים 4 מרכיבים: פחמן, חנקן, חמצן ומים.
הקומפוסט עשיר בחומרים מזינים ונמצא בשימוש בגינון ובחקלאות אורגנית. היתרונות שלו הם ביכולתו לשמש כמרכך לקרקע, כדשן וכחומר הדברה טבעי.
התפרקות של חומרים על ידי מיקרואורגניזמים, כאשר החמצן נוכח, נקרא עיכול אירובי, ואותו התהליך כאשר החמצן אינו קיים, נקרא עיכול אנאירובי. תגובות אנאירוביות מייצרות מתאן, בעוד שהתגובות האירוביות אינן מייצרות אותו. שתי התגובות מייצרות פחמן דו חמצני ומים.
אנו מבחינים בין קומפוסטציה ביתית למסחרית (תעשייתית). במקרה של קומפוסטציה ביתית, קומפוסטציה אירובית מתקיימת בדרך כלל מעל פני הקרקע, בעוד קומפוסטציה אנאירובית מתרחשת מתחת לאדמה.
מה זה “מתכלה ביולוגית”?
הפן הלשוני:
המונח “מתכלה ביולוגית” (“bio-degradable”) הופיע לראשונה בשנת 1962, ופירושו “נוח לפירוק על ידי אורגניזמים חיים” (בעיקר חיידקים).
המונח מורכב מ-3 מילים: “bio” (חיים), “degrade” (התפרקות) ו-“able” (להיות מסוגל ל-).
“ביו” מתייחס ל”חיים” או ל”ביולוגיה” ומקורו במילה היוונית “ביוס” שמשמעותה “החיים, מהלך החיים”. ההפך מ”ביו” הוא “זואו”, שמתייחס ל”בעלי חיים”.
במילים אחרות, ההפך של “ביולוגיה” הוא “זואולוגיה”. עם זאת, מאז המאה ה-19 המונח המדעי המודרני “ביו” הורחב למשמעות “חיים אורגניים, חיים של צמחים” ואילו “זואו” מוגבל ל”בעלי חיים”.
“ביו” עשוי גם להתייחס ל”ביוטה”. חיידקים ופטריות מכונים לעתים “flora”, כמו במונח “gut flora” (“צמחי המעיים”, בתרגום חופשי). החי והצומח נקראים “ביוטה” (חיים).
Degrade”” קשורה למילה הצרפתית “degrader” מהמאה ה-12, שפירושה “לצמצם מדרגה גבוהה יותר לדרגה נמוכה יותר”. במובן זה, אנו יכולים להבין את התהליך הממיר פולימר למונומר כמו “הורדה בדרגה”, ומכאן – התפרקות.
הפן הכימי:
התכלות ביולוגית מתרחשת כאשר חומר אורגני מתפרק על ידי מיקרואורגניזמים, כגון חיידקים, פטריות. תהליך ההתכלות הביולוגית עשוי להתחלק לשלושה שלבים:
- בליה – התפרקות ברמת פני השטח, אשר משנה את התכונות המכניות, הפיזיות והכימיות של החומר.
- ריסוק הפולימר – תהליך ממיס שבו קשרים בתוך הפולימר נבקעים, ובמקומו נוצרים אוליגומרים ומונומרים.
- התוצרים שמתקבלים בריסוק משתלבים בתוך תאים מיקרוביאליים, וזהו שלב ההיטמעות.
מה זה “מתכלה OXO“?
שמרנו את “מתכלה OXO” לסוף.
התכלות OXO מוגדרת על ידי CEN (איגוד התקנים האירופי) כ”התכלות הנגרמת מתופעות חמצון וחסינות-תאית (cell-mediated), בו זמנית או ברצף”.
בעוד שלעתים התהליך נקרא “שבירת OXO” ו”התפרקות בעזרת OXO”, מונחים אלו מתארים רק את השלב הראשון או החמצוני, ואין להשתמש בהם לחומר שמתפרק בתהליך של התכלות OXO המוגדר על ידי CEN: התיאור הנכון הוא “מתכלה OXO”.
מסיבה זו, הגדרות של “מתכלה OXO” נחשבות כהונאה על ידי התעשייה.